הפרגולות על כל סוגיהן הן מבין המבנים הנפוצים ביותר בבתים פרטיים ואף במתחמי החוץ של עסקים רבים. הפרגולה מתאימה מאוד למזג האוויר בישראל, שבה יש ימי שמש מרובים לאורך כל השנה.
חוק הפרגולות (שהוא למעשה תיקון לחוק קיים ושמו המדויק הוא "תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה") שאושר בשנת 2014 בכנסת הפך את תהליך הקמת הפרגולות לקל יותר מאי פעם, לפחות מבחינת אישורים ובירוקרטיה מול הרשויות: במקום לבקש מהמחלקה המתאימה ברשות המקומית אישור מיוחד לצורך הקמת הפרגולה, שולחים הודעה על בניית פרגולה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה (בהתאם לרשות המקומית בה נמצאים). אם לא מקבלים התראה על חריגה, הבקשה מאושרת באופן אוטומטי תוך כ-90 יום.
ובכל זאת, בקרב הציבור הרחב יש עדיין בלבול מסוים לגבי אילו פרגולות בדיוק מכוסות על ידי "חוק הפרגולות" והאם תמיד יש בהכרח לצרף להודעה על בניית הפרגולה גם אישור של מהנדס.
איזה מבנה מוגדר כפרגולה?
"חוק הפרגולות" מגדיר פרגולה שאינה זקוקה לאישור מיוחד על פי מספר קריטריונים:
- מדובר במבנה מחומרים קלים בלבד.
- פרגולה אינה יכולה לכלול קירות, אלא להיות מוצבת על גבי עמודים בלבד או להישען על קיר קיים.
- התקרה חייבת להיות מורכבת מלפחות 40% חלקים אטומים עם רווחים זהים ביניהם.
- השטח המקסימלי לפרגולה הוא 50 מ"ר או רבע מהשטח הקרקע עליו היא מוצבת (על פי הגדול מבניהם).
- אם מדובר ביחידת דיור ובה יש מרפסת, ניתן להקים פרגולה רק על גבי אחת מהן, וגם זאת רק אם היא לא תופסת יותר מ-40% מן הרווח שבין קו הבניין לקו המגרש.
- ניתן להקים פרגולה רק על גבי קומה עליונה או קומת קרקע.
במידה והפרגולה אינה עונה על אחד מהקריטריונים האלו, יש להגיש בקשה לפני שמבצעים את הבנייה באותו אופן בו היה צריך לבצע זאת לפני החלת החוק.
האם זה תמיד מספיק?
למרבה הצער, לא… הסיבה המעט מפתיעה לכך היא שכל וועדה מקומית יכולה להטיל סייגים ומגבלות הידועות גם בתור הנחיות מרחביות. לעיתים מדובר בהוראות חדשות ולעיתים בהבהרה של הנחיות קיימות כדי שלא ייווצרו תחומים אפורים אותם בעלי הפרגולות יוכלו לנצל לרעה.
את ההנחיות המרחביות אפשר למצוא ברשת.
מתי צריך אישור של מהנדס בניין (קונסטרוקטור) להתקנת פרגולה?
אם שטח הפרגולה לא עולה על 20 מ"ר, אין צורך באישור כזה ואפשר להגיש את הבקשה ישירות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה באמצעות הטופס המתאים. לעומת זאת, אם שטח הפרגולה עולה על 20 מ"ר, יש לצרף אישור של מהנדס או קונסטרוקטור על מנת להבטיח שהפרגולה תהיה יציבה ומעוגנת היטב לקרקע.
יש לציין כי ללא קשר לסוג הפרגולה, כל פרגולה מחויבת בהיתר: בין אם מדובר בפרגולה חשמלית המחוברת אך ורק לקיר, כמו למשל דגמי הפרגולות התלויות של סנטק, ובין אם מדובר בפרגולה הכוללת גם עיגון לקרקע או למשטח אחר באמצעות עמודים.
על מה להקפיד בתכנון נכון של פרגולה?
כאשר מדובר על פרגולות מובנות, כמו למשל פרגולות חשמליות שרק צריך "לחבר" את החלקים שלהן, יש מעט מאוד מקום לטעויות והשאלה העיקרית היא האם קיר המבנה יוכל לתמוך בה.
לעומת זאת, אם מדובר בפרגולה קלאסית שבנויה בהתאמה אישית, יש להקפיד על מספר מאפיינים נוספים:
- שטח הכיסוי של הפרגולה חייב להתאים לשטח עליו רוצים להצל. לא רק פרגולה קטנה מדי יכולה להיות בעייתית, אלא גם פרגולה גדולה מדי שתכסה על אזורים שרצינו דווקא שיהיו חשופים לשמש.
- פרגולה גדולה יותר תדרוש יותר חיזוקים בעיגון לקרקע ומן הסתם גם תעלה יותר. שימוש בחומרים יוקרתיים במיוחד כגון עץ גושני יגדילו עוד יותר את הפערים בעלות.
- משקל הכיסוי יקבע את אופי השלד של הפרגולה. לדוגמה, מה יהיה גודל הקורות והמרווחים ביניהן. כיסוי כבד מדי לפרגולה קטנה עשוי לסכן את היציבות שלה.
- יש לחשוב היטב גם על השטח עליו בונים על הפרגולה. יש מקומות שלא מתאימים להקמת פרגולה, אלא אם כן משטחים אותם, או בונים עליהם משטח ישר לפני הקמה (למשל משטח בטון).
- באופן כללי, פרגולות שנמצאות בקומות גבוהות יותר גם רגישות יותר למזג אוויר סוער כגון רוחות חזקות בחורף.
מהם השלבים בהתקנה בטוחה של פרגולה?
התקנת פרגולה "קלאסית" שבנויה על עמודים מורכבת מכמה שלבים אותם יש לבצע על פי הסדר:
- יציקת בורות הפרגולה באדמה. בדרך כלל בעומק של חצי מטר. יש לחכות בערך יומיים או שלושה עד שהשהבטון יתייבש.
- בשלב השני מוכנסים העמודים אל תוך התשתית הנ"ל.
- בשלב האחרון מניחים את קורות השלד ומעליהן את הכיסוי.
קיטים להתקנה עצמית, כן או לא?
חשוב לדעת כי ישנם אומנם "קיטים" להתקנת פרגולה, אך אלו בדרך כלל פרגולות מדגמים מאוד ספציפיים או קיטים שדורשים ייצור מיוחד במפעל ומתחברים אל תשתית קיימת ללא חפירת בורות. כלומר אתם עדיין צריכים להגיע עם תוכנית בנייה מפורטת או לכל הפחות צילום של השטח עליו אתם רוצים להקים את הפרגולה.
אם אתם אנשים של "עשה זאת בעצמך", אתם בהחלט יכולים להשתמש בקיטים כדי לחסוך עליות.
על מה צריך להקפיד בקבלת חוות דעת הנדסית לפרגולה?
אישור מהנדס נכתב לאחר שהפרגולה מוקמת. תפקידו של המהנדס לבדוק את החומרים מהם נבנתה הפרגולה והאם היא יציבה מספיק. לדוגמה: קורות עץ, אלומיניום, אמצעי עיגון לקרקע, אופי הרכבת הכיסוי (משטח ההצללה) וכו'.
בנוסף לכך, עליו לבדוק שהפרגולה אכן עומדת בקריטריונים שהזכרנו על מנת שתוכלו לשלוח את ההודעה על הבנייה בהקדם האפשרי (כ-45 יום לאחר הקמתה) ולהימנע מסיבוכים מיותרים.
לסיכום
לאחר כניסתו של "חוק הפרגולות" לתוקף תהליכי הבנייה והאישור של פרגולות נעשו הרבה יותר קלים. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר שאפשר לזלזל באופן הקמת הפרגולה והוראות הבטיחות הקיימות. למעשה, מעכשיו הכדור עובר למגרש של בעל הפרגולה ועליו חלה האחריות לוודא כי הפרגולה תעמוד בכל הדרישות ההנדסיות
